תהילים ע"ה

תהילים ע"ה ; לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת מִזְמוֹר לְאָסָף שִׁיר.
	(א) לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת מִזְמוֹר לְאָסָף שִׁיר.; (ב) הוֹדִינוּ לְּךָ אֱ‍לֹהִים הוֹדִינוּ וְקָרוֹב שְׁמֶךָ סִפְּרוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ.; (ג) כִּי אֶקַּח מוֹעֵד אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט.; (ד) נְמֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶּלָה.; (ה) אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים אַל תָּהֹלּוּ וְלָרְשָׁעִים אַל תָּרִימוּ קָרֶן.; (ו) אַל תָּרִימוּ לַמָּרוֹם קַרְנְכֶם תְּדַבְּרוּ בְצַוָּאר עָתָק.; (ז) כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים.; (ח) כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים.; (ט) כִּי כוֹס בְּיַד ה' וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ.; (י) וַאֲנִי אַגִּיד לְעֹלָם אֲזַמְּרָה לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב.; (יא) וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק.

תהילים ע"ה הוא המזמור השבעים וחמישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-74). המזמור עוסק בתודה לאל ובתקווה הרבה שיש למשורר בישועתו גם בעת צרה. זהו המזמור הרביעי הפותח במילים "אל תשחת" (בדומה לתהילים נ"ז, נ"ח ונ"ט).

תוכנו של המזמור

המזמור מכיל 11 פסוקים, והוא עוסק בלימוד לקח ומוסר לרשעים ובשבח לאל השופט. באופן חריג יחסית לשאר מזמורי תהלים, האל גם משמיע את דברו.

המשורר פותח בשירה בשם כולם: "הוֹדִינוּ לְּךָ, אֱלֹהִים"(ב).

לאחר מכן המשורר מצטט את דברי האל עצמו: "בבוא העת "אֶקַּח מוֹעֵד" ואבוא לשפוט את הארץ וכל יושביה". ציטוט שנאמר כתגובה לבקשה המתוארת בסוף המזמור הקודם לנקום את נקמת האל מהרשעים "קומה אלוהים ריבה ריבך".^[1]

לאחר ציטוט זה המשורר חוזר לדבריו הוא ומזהיר את הרשעים לא להתגאות ולדבר בעזות וחוצפה כתוצאה מהצלחתם והישגיהם החומריים: "אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים אַל תָּהֹלּוּ וְלָרְשָׁעִים אַל תָּרִימוּ קָרֶן... תְּדַבְּרוּ בְצַוָּאר עָתָק (בגאווה)".

המשורר ממשיך ומנמק את אזהרתו: "כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים" ההצלחה לא תלויה במסחר בארצות המזרח (מוצא) והמערב, והעושר לא מגיע מרעיית הצאן במקומות המרעה שבהרים. כלומר ההצלחה לא תלויה בכוח האדם אלא רק באלוהים: "כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים".

המשורר מוסיף ומגדיל את אזהרתו בתיאור כוס התרעלה השמורה ביד ה' על מנת להשקות בה את הרשעים " כי כוס ביד ה'... אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ".

וזאת בניגוד למצבם החיובי של הצדיקים שיזכו לתשועה עליה המשורר מבטיח לזמר: "ואֲנִי אַגִּיד לְעֹלָם אֲזַמְּרָה לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב".

המזמור נחתם בציטוט שני ואחרון מדברי האל להכרית את ממשלת הרשעים ולרומם את הצדיקים בישועה לעומתם: "וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק".

הפרק בתרבות

הפסוק האחרון - "וְכָל-קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק" הוא חציו הראשון של ניגון חסידי, שהמשכו בפרק קל"ב בתהילים, פס' יח - "אוֹיְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת וְעָלָיו יָצִיץ נִזְרוֹ". מקור הניגון בחסידות חב"ד והוא מופיע כניגון קס"א בספר הניגונים של חב"ד.^[2] השיר מופיע גם בפרויקט צמאה בביצועו של אריאל זילבר.^[3]

קישורים חיצוניים

תהילים ע"ה מתוך פרויקט 929

הערות שוליים

^ עמוס חכם, דעת מקרא, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תש"ן, עמ' כז
^ מילות השיר "וכל קרני רשעים" והאזנה לו, באתר זמרשת
^ קרני רשעים אגדע, בביצוע אריאל זילבר, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב

[1] עמוס חכם, דעת מקרא, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תש"ן, עמ' כז

[2] מילות השיר "וכל קרני רשעים" והאזנה לו, באתר זמרשת

[3] קרני רשעים אגדע, בביצוע אריאל זילבר, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב

[1]

[2]

[3]

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: תהלים עה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תהילים ע"ה